אוניברסלי אלוהים: מסר של שלום
I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.
Promoting peace and harmony from an Abrahamic perspective
כבוד וצייתנות
(דף זה לא הסתיים- יש צורך בתוספות)
מהו 'כבוד'?
כבוד הוא תחושה של הערצה עמוקה כלפי מישהו או משהו שמעורר היכולות, התכונות או ההישגים שלו. כאשר אנו מכבדים מישהו אנו מתייחסים לרגשותיו, לרצונותיו או לזכויותיו.
מה זה 'ציות'?
מדוע 'כבוד' חשוב?
כיבוד הזולת כ'בני אדם 'עם זכויות אדם הוא קריטי אם אנו כאנושות רוצים להיות מסוגלים להתקיים יחד בשלום ובהרמוניה תוך הערכה לשונות. הפגנת כבוד כלפי כל האנושות כ'אנשים 'בעלי זכויות אדם, לא משנה איזה גזע, תווית דתית, תרבות או רקע עוזרים להראות זה לזה שכאנושיות אנו' אחד ', ביחד אנו' חזקים 'וכי כולנו מכבדים ומעריכים זה את המאמצים של זה לעזור לחברה שלנו להתנהל בצורה חלקה יותר. הפגנת כבוד לאלה ששומרים עלינו, המטפלים בנו, מלמדים אותנו ועוזרים להדריך אותנו- כמו הורינו וזקנינו ומורינו היא חלק מההראות להם שאנו מעריכים ומודים על מה שהם עשו עבורנו. כאשר אנו מגלים כבוד לכל האנשים שמתחייבים ועובדים קשה על ידי תפקיד בחברה- זוהי דרך להראות תודה על מאמציהם לעזור לאחרים ואנו מראים שאף אחד מאיתנו אינו טוב יותר מכל אחד אחר חוץ מצדקנות, וכי כל עוד כולנו עושים מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לאנשים בכל הברכות שיש לנו- זה כל מה שחשוב באמת. כיבוד שאר הבריאה ובעלי חיים וצמחים ומינים אחרים הוא חיוני גם אם אנו כבני אדם רוצים לחיות בשלום ובהרמוניה על כדור הארץ הצמחי שלנו מבלי להרוס אותו או לגרום נזק מיותר ליצירה. ציות על פי חוק הארץ שעליו אנו חיים וכללי ודרכי החברות שלנו ובתוך מערכות היחסים המשפחתיות שלנו חשובה גם אם נרצה להימנע מקונפליקט ופגיעה באחרים וגם בעצמנו. התייחסות זו לזו כפי שאנו עצמנו רוצים שיתייחסו אליה כרוכה בכבוד לחיים, נכסים של אנשים אחרים, חופש הדיבור שלהם, חופש הפולחן והאמונה שלהם, וכבוד הדעות שלהם- ואם לא נסכים איתם בכבוד וסובלנות- כל עוד מכיוון שאיננו גורמים נזק לאחרים או עוברים על החוק בכך. החברה מתנהלת בצורה חלקה יותר כאשר כולנו קובעים כללים ותקנות באמצעות דמוקרטיה- ומכבדים את הכללים. לדוגמא- אם רק אחד מאיתנו לא יכבד ויציית לקוד הכביש המהיר ויתחיל לנסוע בצד הלא נכון של הכביש- זה יגרום לכאוס ולתאונות סביר שיגרמו לפציעה ולפגיעה באחרים. או שאם אנו גרים בבתים של השותפים או ההורים שלנו- עלינו לציית לחוקי הבית. או שאם אנו עובדים עבור אדם או חברה- עלינו לציית לחוקי החברה או האדם שעבורו אנו עובדים. או שאם אנו לומדים בבית ספר חשוב לנו לכבד ולציית לכללי הכיתה וסביבת בית הספר. אם נבחר לא לציית לחוקים של מי שיש להם סמכות עלינו- סביר להניח ש"נוגרש "מאותה סביבה מכיוון שזה יוביל להפרעה של שלום והרמוניה. אפשרות נוספת היא 'לבחור ברצון' להשאיר בשלווה את הסביבה שבה איננו מרגישים מסוגלים לכבד או לציית לחוקים עקב תחושה שהיא מדכאת את היכולת שלנו להיות נאמנים להוויה גבוהה יותר, למה שאנו מאמינים בו או לעצמנו. ישנם רבים במצבים אלה אשר 'נודדים' למען מטרתו של אלוהים או לשם מה שהם מאמינים (אם ניתנת להם הזדמנות לעשות זאת)- מכיוון שהם חשים מדוכאים בתוך עצמם ואינם מרגישים בנוח להיות בסביבה שבה הם או אהובם לא מכבדים אותם או נותנים להם להתבטא בחופשיות.
רבות ממצוות האל על פי כתבי הקודש מבוססות על המושג 'כבוד'. זוהי ה'פלטפורמה 'שעליה יכולים להתפתח אהבה וחמלה וחביבות ואמון ומערכות יחסים. אלוהים מייעץ לנו לגלות לו כבוד באמצעות ציות להדרכה שהוא נותן לנו באמצעות נביאים ושליחים על פי מיטב היכולות והידע שלנו ועם לב כנה, כבוד להורים, כבוד לכל הנבראים להפגין חסד אוהב לכל יצירתו. תוך שמירה על חיפוש האמת ושמירה על צדק לכולם.
כיצד 'כבוד' יכול לעזור לנו?
כאשר אנו מגלים כבוד לזולת במהלך החינוך שלנו, סביר יותר שנלמד מהם, ונקבל על עצמו את העצות וההנחיות שהם נותנים לנו שיכולים לעזור לתת לנו משמעת וללמוד קוד מוסרי שעוזר לנו ומאפשר לנו להדריך אחרים כאשר אנו מסוגלים יותר. הפגנת כבוד אין פירושה שעלינו להאמין ולהסכים עם כל מה שאחרים אומרים- ככל שאנו מתבגרים והתבונה שלנו מתפתחת, אנו מקבלים יותר אחריות להטיל ספק בידע שניתן לנו ובאמינות שלו באמצעות ההיגיון וההגיון והמוח שלנו. ולבבות. באמצעות החוויות האינדיבידואליות שלנו אנו יכולים להבין יותר את הידע המועבר אלינו, ולמצוא את ה'אמת 'שלנו בנסיעות האינדיבידואליות שלנו- וגם אם איננו מסכימים עם אחרים, היא תמיד יותר שלווה ואנושית, כאשר אנו יכולים להפגין כבוד לדעותיהם ולגרסת 'האמת'. להיות מכובד על ידי אנשים חשובים בחיינו בגיל ההתבגרות מלמד אותנו כיצד לכבד כלפי אחרים. כבוד פירושו שאתה מקבל מישהו כפי שהוא, גם כשהוא שונה ממך או שאתה לא מסכים איתו. כבוד במערכות היחסים שלנו בונה רגשות של אמון, ביטחון ורווחה. כאשר אנו מכבדים זה את זה באמת, יש סיכוי גבוה יותר 'להקשיב' לדעותיהם ולנסות להבין יותר את נקודת המבט שלהם. זה הופך להיות פחות עלינו, ויותר עליהם. כך נהיה יותר 'פתוחים' ללמידה מאחרים, וגם הם בתקווה שיהיו פתוחים יותר וירגישו השראה יותר לכבד גם אותנו ולהקשיב לפרספקטיבה שלנו. זה עוזר לנו לתקשר טוב יותר ולהבין אחד את השני- חלק מכריע בכל מערכת יחסים. אך הכבוד למישהו אינו מספיק- עלינו "להפגין" את הכבוד הזה באופן פעיל על ידי שימוש בדיבור והתנהגות מתאימים, בהיותנו צנועים ומתחשבים ועדינים זה כלפי זה, רכים בדיבור, סבלניים בזמן ההקשבה, והימנעות מכינויים פוגעים וחסרי כבוד. מילים יכולות לפגוע להפליא ולגרום לקונפליקט וכעס אצל אחרים, להניע נקמה ולהוביל למלחמה ותוקפנות. יש להימנע ממנו ככל האפשר- ואם אדם מרגיש שאינו מסוגל 'לכבד' מישהו או משהו בגלל השונות החזקה שלהם בדעה או באמונה- עדיף לאחל לו שלום וללכת או להתרחק ממנו. באופן דומה, אם אנו חיים בארץ ולא מסכימים עם החוקים והתקנות שלה- במקום לזלזל בהם או לא לציית להם- אולי עדיף לעזוב ולנדוד למקום אחר המתאים יותר לאמונות ולשיטות שלנו. זה לא אומר שעלינו להיות כל כך מכבדים, שפשוט אסור לאנשים להביע את דעתם- להפך למעשה- לכל האנשים יש את זכות האדם להיות בעלי חופש ביטוי- וזו הסיבה שחברה כל כך נחוץ של כבוד וסובלנות. עלינו להיות מסוגלים לחיות בהרמוניה זה עם זה בצדק ובהגינות, למרות חילוקי הדעות והאמונות שלנו. ככל שנעשה זאת יותר- כך גם אנו בעצמנו נרגיש יותר 'חופשיים' כדי שנוכל להיות אמת וכנים עם עצמנו ועם אחרים ולא לחיות בצורה שהיא פשוט להגיד את מה שאחרים מכבדים 'או' רוצים לשמוע '. ' אנשים ובעלי חיים וכל הבריאה יחיו יחד בפחות 'פחד' אחד מהשני אם כולנו הפגינו יותר 'כבוד' לערך חייו וזכויותיו של זה. כאשר יש בתוכנו פחות 'פחד', אנו מפנים יותר מקום ל'אהבה 'ועם זה יכול לבוא סליחה על תקלות, ומחילה וחמלה ורחמים. זה עוזר לחברה להמשיך 'להתאחד' במעשי חסד. ניתן ליישם זאת הן בקנה מידה של יחסים אישיים והן בקנה מידה של מערכות יחסים בקהילה.
כאשר אחרים מכבדים ו'צייתים 'לחוקים שלנו בתוך הסביבה שלנו- בין אם זה הילדים שלנו בבית או אלה שיש לנו סמכות עליהם בעבודה, אנחנו מסוגלים ליצור מערכת יחסים טובה יותר המבוססת על אמון ואהבה והתחייבות איתם. ולכן- תהיו שם בטווח הארוך כדי לעזור אחד לשני בזמן הצורך שלנו. זה עוזר להרגיש יותר בנוח בנוכחותם, להיות מוערך יותר על המאמצים שלנו, עודד יותר להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים כדי לעזור להם, להדריך אותם ולעודד אותם יום אחד להיות בעמדה של מנהיגות שאנחנו עצמנו למצוא את עצמנו הוא מאפשר להראות להם יותר אהבה וטוב לב מכיוון שהם גרמו לנו להרגיש מוערכים על מאמצינו. הוא מאפשר לנו להאמין בעצמנו יותר, וכל עוד אנו עצמנו צנועים ולוקחים הדרכה ומגלים כבוד למה או למי שמעלינו בסמכות- למשל מה שאנו מאמינים שהוא חוק האלוהים, המדינה בה אנו חיים, החוקים והתקנות של החברה, סביר יותר שתהיה השראה לאנשים שאנו אחראים להם. עם זאת, חשוב גם לנו לגלות כבוד לאנשים שעוקבים אחר הכללים שלנו ולהפגין הכרת תודה גם על מאמציהם- כך שהם לא ירגישו 'לכודים' ו'מדוכאים 'ו'לא מסוגלים' להיות נאמנים לעצמם תחת סמכותנו. . בדרך זו הם נוטים יותר לקבל השראה להיות כמונו, וסביר יותר לציית לחוקים ולתקנות שלנו בקלות ובשלווה. זה טוב לאפשר לאחרים לפקפק בבחירות שלנו לגבי החוקים שלנו אם הם מרגישים צורך לעשות זאת מבלי לציית להם. אם הם מרגישים צורך עז לא לציית- אז חשוב לאפשר להם חופש לעזוב את מערכת היחסים מחוץ למערכת היחסים בשל 'כבוד חופש הבחירה שלהם', או לעזוב את תחום העבודה הזה, או ללכת בדרכם למקום אחר תחת סמכות שונה ול"שחרורם "מהתחייבות- כל עוד הם אינם גורמים נזק לאחרים בכך.
כאשר אנו מכבדים את מי שאנחנו ומה אנו מאמינים וכיצד אנו עושים את הבחירות האינדיבידואליות שלנו- ניתנת לנו באופן 'חופש' להיות יצירתיים יותר. אולם עם זאת מגיעה גם אחריות עצומה לשאת בנטל המעשים וההתנהגות שלנו. ככל שיש לנו יותר חופש באמצעות כבוד לרצונותינו ולרצונותינו, כך עלינו לקחת אחריות רבה יותר להיטיב עם החופש הזה. אלה מאיתנו שבוחרים לעשות טוב עם החופש המוענק לנו מוערכים יותר בסך הכל מאשר אלה שנאלצים לעשות טוב. מצד שני, מי שנאלץ לחטוא תחת סמכות מבוטלת של חוסר כבוד נסלח יותר מאלה שבוחרים לחטוא ולגרום לשחיתות ברצון ומתוך 'רצון חופשי'.
כיצד 'כבוד' יכול לעזור לאחרים?
כאשר אנו מכבדים בדיבורנו ובגינונינו ובהתנהגותנו, אנו באופן טבעי מושכים אחרים לרצות לבלות איתנו יותר זמן, ממשיכים לעשות מעשי חסד כלפינו ומקימים מערכת יחסים טובה יותר איתנו- בין אם מערכת יחסים זו היא מערכת יחסים בין הורה לילד. , כבוד אישי או עסקי יכול לסייע ביצירת פלטפורמה ל'אמון 'וכאשר הצד השני מרגיש שנקודת המבט שלו מכובדת ואם לא מסכימים איתה- לפחות נסבלת, זה עוזר לו להרגיש' בטוח יותר 'אצלנו נוכחות ופחות מפוחדים מכך שהתנהגותנו או דיבורנו יגרמו להם או לאהוביהם נזק. על ידי הפגנת כבוד, אנו עוזרים לאחרים להרגיש בנוח יותר לבטא את עצמם ולכן להיות 'נאמנים' לעצמם ולהיות 'יצירתיים' יותר. בדרכים אשר מועילות לאחרים, באופן שגורם פחות נזק. על ידי מיגור הפחד במערכות היחסים שלנו, ועל ידי עזרה זה לזה להרגיש מכובדים ומוערכים יותר במערכות היחסים שלנו, אנו מקשיבים יותר, לומדים יותר זה מזה, גורמים זה לזה להרגיש "מוערכים" יותר כבני אדם בעלי זכויות- לא משנה מה ההבדלים , לא משנה המגוון שלנו; אנו מבינים זה את זה יותר, אנו עוזרים אחד לשני 'לצמוח' הן מבחינה רוחנית והן מבחינה רגשית ועם זה לרוב מגיעה הצמיחה וההתפתחות של אהבה וחמלה ושלווה והרמוניה.
חשוב להפגין כבוד לאלה שלוקחים תפקיד בחיינו לדאוג ולהדריך אותנו ולדאוג לנו. זוהי דרך להפגין הערכה למאמצים ולזמן המושקע לטובתנו- גם אם איננו מסכימים עם זה- כל עוד אנו יודעים שהיא באה מאהבה- עלינו לגלות כבוד לעובדה שהיא מגיעה אהבה. ככל שנפגין יותר כבוד, כך גדל הסיכוי שהם ימשיכו לדאוג לאהוב אותנו וינהלו אותנו כמיטב יכולתם- זה עוזר לתת להם תחושת אושר ושלווה על הבעת אהבתם- אז תנו לנו להזמין זה לזה להפגין כבוד לאהבה שאנו חולקים עם אחרים- גם אם איננו מסכימים עם העצות או הידע המועבר. אסור לאלץ אותנו לציית למה שאיננו מאמינים לו אם נבחר ללכת בדרך אחרת- כל עוד הדרך הזו אינה גורמת נזק לאחרים. לכן כשם שילדים צריכים לגלות כבוד להוריהם- ניתן גם להמליץ להורים לגלות כבוד רב יותר לילדיהם על ידי כך שהם מאפשרים להם להביע את דעתם וכאשר הם מבוגרים- למצוא את דרכם. ככל שנפגין את ילדינו בתמורה לכבודם- כך גדל הסיכוי שהם יראו לאחרים כבוד בכל מה שהם יעשו בעתיד וירגישו מוערכים בעצמם, ויאמינו ביכולותיהם ובפוטנציאל שלהם להיות נאמנים לעצמם ולכן מוצאים אושר אמיתי ומשמעות בחייהם.
כיצד נוכל להיות יותר 'מכבדים?'
לעתים קרובות אנשים עצמם צריכים להרגיש מכובדים לפני שהם מרגישים שהם מסוגלים יותר לכבד אחרים- אך כאשר יש התנגשות בין אנשים או קבוצות שונות- צד אחד או אדם חייב להתחיל את התהליך.
הבה נזמין אחד את השני להתחיל את התהליך בתחומי חיינו, שלדעתנו זה יועיל לאנושות.
על מנת להיות יותר מכבדים- פעולותינו מדברות חזק יותר ממילים, ומילים מדברות חזק יותר ממחשבות או רגשות. ככל שמדובר בקו אחד עם השני כך הכבוד שלנו יתגלה לאחרים. יש לאזן בין להיות מכובד לבין "לציית" לכללים לאלה שאנו מכבדים תוך שמירה על נאמנות לעצמם ומה שהם באמת מאמינים ומרגישים בתוך עצמם. אסור לנו לשקר בדברינו ובמעשינו ולהיות כפופים לאחרים ולהיות חייבים לקחת על עצמם לחלוטין ולפעול לפי עצתם והנחייתם וידיעתם מבלי לפקפק באותנטיות שלהם בעצמנו- ואל לנו להרגיש מחויבים ומדוכאים על ידי אחרים פשוט לעקוב באופן עיוור אחר דרכים מבלי לכבד את זכויות האדם וחופש הביטוי שלנו כדי שנוכל לבטא את עצמנו. אז לכבד אחרים, חייבים לבוא גם לכבד את עצמנו. אי אפשר לעשות את האחד בכנות בלי השני. לכן לפעמים אנו זקוקים ל"סובלנות "במקום ל"כבוד" ופעמים אחרות עדיף פשוט להסכים שלא להסכים עם אחרים בצורה רגועה ומכבדת ולהתרחק מאלה שאנו רואים כבורים. אבל תמיד עדיף לנסות לשלוט בכעס שלנו- הדורש תרגול וכוח, כדי לעזור לנו להימנע מלומר כינויים פוגעים מלבד האמת שעלולה להיתפס כחסרת כבוד מנקודת המבט של הזולת. שוב- איננו צריכים לדכא את ההבנה שלנו מאחרים- במיוחד אם הרצון שלנו לייעץ נובע מאהבה ולא מתוקפנות או נקמה. אם אחרים מפרשים את חוסר ההסכמה שלנו ואת היותנו נאמנים לעצמנו ומכבדים את עצמנו על ידי הצהרת הדעה שלנו כ"זלזול "או" פוגע "אז בנסיבות אלה עדיף להתרחק ולהתערב בעצמנו אחד מהשני ככל שנוכל- אבל אם איננו יכולים להימנע מכך- אז לפחות להמשיך להיות צודקים והוגנים זה כלפי זה במעשינו- תוך הימנעות מנושא העימות בדיבורנו. אבל על ידי אמירת מילים של חסד כתגובה לתוקפנות ולחזור על הרוע בטוב- סביר יותר שנסתדר- על ידי מציאת המשותף לנו במקום להתווכח על ההבדלים בינינו- יש סיכוי גבוה יותר שנסתדר עם אחרים באהבה אוהבת כבוד והרמוניה. אם מישהו אחר לא מכבד אותנו באמצעות מילים קשות ודיבור כלפינו- עדיף לא לנקום כמה שאפשר- להגיד מילות שלום ולהתרחק. אולם אם מישהו שוב ושוב לא מכבד אחרים בסביבתו באמצעות פעולותיו והתנהגותו, מוטב לנסות באופן פעיל לעצור התנהגות זו לטובת טובת האנושות המחפשת צדק- עד שהאדם יפסיק לגרום נזק מיותר לזולת באמצעות חזרה בתשובה ותיקון. דרכיו או הסרתו מהיכולת להמשיך ולגרום לפגיעה ודיכוי בזכויות האדם של אחרים. עדיף לעשות זאת בצורה הפחות מזיקה האפשרית על פי חוקי הארץ, ומה שאנו מאמינים שהוא 'נכון' ו'לא נכון 'מבחינה מוסרית. בדרך זו אנו מסוגלים ליצור קשרים שלווים בתוכנו ובבוראנו, ובינינו- אנו מקימים בתי משפט לצדק המבוססים על כבוד וסובלנות וגיוון, תוך ידיעה שלא לחרוג מגבולות חוק האל שלנו, לא גורמים למיותר לפגוע אחד בשני ולאפשר לו להיות המלך והאולטימטיבי השופט שלנו על כוונותינו ומעשינו. אפילו למלך או מנהיג מתוכנו יש כללים והנחיות שעליו לכבד- אחרת הוא עלול לאבד את יכולתו לעורר השראה ולהוות מודל לחיקוי לאלה שהוא מוביל.
הבה נזכור- להתייחס זה לזה כפי שאנו עצמנו היינו רוצים שיתייחסו אלינו.
(כתבים למעלה מבוססים על השתקפויותיו של ד"ר לייל מכשיר שידור)
ציטוטים בכתובים על 'כבוד' ו'ציות '.
לא לחלל אחדותו של אלוהים בכל דרך שהיא.
אל תקלל את הבורא שלך.
אל תרצח.
אין לאכול איבר של חיה חיה.
אל תגנבו.
לרתום ולתעל את הליבידו האנושי.
להקים בתי משפט ולהבטיח צדק בעולמנו.
'אני ה' אלוהיך, שהוציא אותך מארץ מצרים, מבית השעבוד '. שמות 20: 2
'לא יהיו לך אלים אחרים לצידי. לא תעשה לעצמך שום דמות חרוטה, ולא כל דמיון, של שום דבר שהוא גן עדן למעלה, או שנמצא באדמה שמתחת, או שנמצא במים מתחת לאדמה. לא תתכופף אליהם ולא תשרת אותם, כי אני, ה 'אלוהיך, הוא אל קנאי, המבקר את עוון האבות על הילדים עד הדור השלישי והרביעי'. שמות 20: 3-6
'לא תיקח את שם יהוה אלהיך לשווא; כי ה 'לא יחזיק אותו אשם שלוקח את שמו לשווא.' שמות 20: 7
'זכור את השבת, לשמור אותה קדושה. ששה ימים תעבדו ותעשו את כל מלאכתכם; אבל היום השביעי הוא שבת לה 'אלהיך, בו לא תעשה כל עבודה, אתה, לא בנך, לא בתך, לא עבדתך, לא שפחתך, או בקרך, ולא הזר שלך שנמצא בשעריך; כי בששה ימים ברא ה 'את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל מה שיש בהם, ונח ביום השביעי. על כן ברך ה 'את יום השבת, וקדש אותו.' שמות 20: 8-11
'כבד את אביך ואת אמך, כדי שיהיו ימים ארוכים על הארץ אשר נותן לך ה' אלוהים '. שמות 20:12
'לא תרצח.' שמות 20:13
'לא תנאף'. שמות 20:13
'לא תגנוב. '
E xodus 20:13
'לא תישא עדות שווא נגד שכן שלך.' שמות 20:13
'לא תחמוד לבית השכן שלך, לא אשתו, עבדתו, עוזרתו, לא שורו, לא חמורו, ולא כל דבר ששייך לשכן שלך.' שמות 20:14
'אז בכל דבר, עשה לאחרים מה שהיית רוצה שהם יעשו לך, כי זה מסכם את החוק ואת הנביאים.' מתיו 7:12
'פקודה חדשה שאני נותן לכם: אהבו אחד את השני. כפי שאהבתי אתכם, כך עליכם לאהוב זה את זה. לפי זה כולם יידעו שאתם תלמידי, אם אתם אוהבים זה את זה '. יוחנן 13: 34-35
'תעבדו את אלוהים ואל תצטרפו אליו לפולחן, ועשו טוב להורים.' הקוראן 4:36
'אדונך קבע שאתה לא סוגד לאף אחד מלבדו ושתהיה טוב לב להורים. בין אם אחד מהם או שניהם מגיעים לגיל מבוגר בחייך, אל תגיד להם מילה של בוז, אל תדוף אותם, אלא תפנה אליהם מבחינת כבוד״. הקוראן 17:23
'ואנחנו הורנו לאדם (להיות אחראי וטוב) להוריו. אמו נשאה אותו בחולשה ובקושי על חולשה ומצוקה, והגמילה שלו היא תוך שנתיים להודות לי ולהורים שלך, אלי הוא היעד הסופי '. הקוראן 31:14
'ואל תעליב את אלה שהם מעוררים מלבד אלוהים, פן יעלבו באלוהים באיבה ללא ידיעה. כך עשינו נעים לכל קהילה את מעשיהן. ואז לאדונם חזרתם, והוא יודיע להם על מה שהם עשו בעבר '. הקוראן 6: 108
'אל תהיה כפייתיות בדת: האמת בולטת משגיאה: מי שדוחה את הרוע ומאמין באלוהים תפס את אחיזת היד האמינה ביותר, שלעולם לא נשברת. ואלוהים שומע, יודע. ' הקוראן 2: 255
' לך הדת שלך; לי שלי. ' הקוראן 109: 6
״כיבדנו את ילדיו של אדם וסיפקנו להם טרמפים ביבשה ובים. סיפקנו להם אספקה טובה, והענקנו להם יתרונות גדולים יותר מרבים מהיצורים שלנו״. הקוראן 17:70
'אנשים, יצרנו אתכם מאותו זכר ונקבה והיינו לכם עמים ושבטים מובחנים שתוכלו לזהות זה את זה. הטוב מביניכם בעיני אלוהים הוא הצדיק ביותר. אלוהים יודע, מכיר. ' הקוראן 49:13
"כל מי שהורג בן אדם ללא (כל סיבה כמו) שחיטת אדם, או שחיתות עלי אדמות, זה כאילו הרג את כל האנושות". הקוראן 5:32
'לא תהרוג אף אדם - כי אלוהים הפך את החיים לקדושים - אלא בצדק. אם מישהו נהרג שלא בצדק, אז אנו נותנים ליורשו את הסמכות לאכוף את הצדק. לפיכך, הוא לא יעלה על גבולות הנקמה ברצח, יעזור לו '. הקוראן 17:33
'ברגע שהוא עוזב, הוא מסתובב על כדור הארץ בצורה מושחתת, הורס נכסים וחיים. אלוהים לא אוהב שחיתות״. הקוראן 2: 205
'אתם המאמינים, אל תצרוכו נכסים של כל אחד אחר באופן בלתי חוקי - רק עסקאות מקובלות על הצדדים מותרות. לא תהרוג את עצמך. אלוהים רחום כלפיך. ' הקוראן 4:29
'הוא בהחלט יעזור למי שאם יינתן לו כוח בארץ, יעבד את אלוהים באמצעות תפילה, ישלם את המס הדתי, יחייב אחרים לעשות טוב, וימנע מהם לבצע רע. התוצאה של כל הדברים היא בידי אלוהים '. הקוראן 22:41
'ותן ליתומים את רכושם, ואל תחליף (דברים) חסרי ערך (טובתם) (ו), ואל תטרף את רכושם (כתוספת) לרכושך שלך; זה בוודאי פשע גדול״. הקוראן 4: 2
'הצהיר: "זו האמת מאלוהיך", אז מי שירצה יאמין לו, ומי שירצה יאפשר לו לא להאמין'. הקוראן 18:21
״אתה יודע מי באמת דוחה את האמונה? זה מי שמתעלל ביתומים. ואינו דוגל בהזנת עניים. ואוי לאלה המקיימים את תפילות המגע (סלט) - שאינם שומעים כלל על תפילותיהם. הם רק מתהדרים. והם אוסרים צדקה״. הקוראן 107: 1-7
'גם הגרושות יסופקו, באופן הוגן. זו חובה על הצדיקים״. הקוראן 2: 241
'אל תתקרב (לגבול) הניאוף.' הקוראן 17:32
'... וכשהם הגיעו לעמק הנמלים, נמלה אחת אמרה,' נמלים! היכנס לבתיך, למקרה ששלמה ומארחיו ימחצו אותך מבלי משים. ' הקוראן 27:18
'הגנב הזכר והגנב הנקבה, תסמן, תקצץ או תקצץ את ידיהם/אמצעיהם כגמול על מה שהרוויחו, ולשמש מרתיע מאלוהים. אלוהים הוא אצילי, חכם. מי שחוזר בתשובה לאחר עוולתו ומתקן, אז אלוהים יסתמך עליו. באמת, אלוהים סולח, רחום '. הקוראן 5: 38-39
'יש כאלה שמחכים לגזירת האל אם הוא יעניש אותם או יסתמך עליהם. אלוהים יודע הכל, חכם כולו '. הקוראן 9: 106
ומי שחוזר בתשובה ונוקט בפעולה מתקנת, בוודאי שהוא פונה אל אלוהים בתשובה אמיתית. " הקוראן 25:71