Promoting peace and harmony from an Abrahamic perspective

מהי 'צדקה?'

​

התרגול של  צדקה  פירושו ה  מרצון  מתן עזרה לנזקקים, כ  הומניטרי  פעולה.

​

מנקודת מבט של כתבי אברהם, מעשי צדקה יכולים להיות כל דבר שהוא 'אדיב' ו'לא אנוכי 'ועוזר למישהו הזקוק ומעורב  נתינה של מה שיש לנו יותר ממנו, כדי לסייע למי שיש לו פחות או נזקק. זה יכול להיות בצורה של עושר, זמן,  ידע, חוכמה, מאמצים פיזיים מרצון למטרה טובה (למשל ביקור חולים, התנדבות למטרות צדקה). למי שלא יכול לתת במובן הפיזי, אז מילים טובות, תפילה לאחרים  וסליחה יכולה להיחשב גם כמעשי 'נתינה' וצדקה. אפילו 'חיוך' - מעשה חסד קטן הוא מעשה צדקה אם הוא עוזר לאדם אחר. (ראה סעיף חסד)  

​

מדוע 'צדקה' חשובה?

​

צדקה חשובה מכיוון שהיא נובעת לעתים קרובות מ'אהבה ', וחמלה כלפי בוראנו, ואחרים, ומאשרת את' אמונתנו 'בלבנו באמצעות הדיבור וההתנהגות שלנו. על ידי אישור אמונתנו היא גם עוזרת ל'טהר 'את נשמתנו ולבנו ומקלת על דרך הצדק לכולנו. ההן  שאוהבים באמת ויש להם אמפתיה כלפי אחרים, ירצו לעזור להם ולחלוק איתם את ברכותיהם בעת צרה וקשיים.  

​

פעולת הצדקה היא דרך מצוינת להראות את 'הכרת התודה' שלנו לבוראנו באמצעות שיתוף הברכות שיש לנו עם הזקוקים לה. זהו מעשה של 'הקרבה' המגביר את האדיקות בלבנו תוך עזרה לזולת ועוזר לתת להם תקווה.

​

​

​

חלק ממעשי הצדקה טובים יותר מאחרים, אך אנו לומדים מהכתובים כי הכוונה בלבנו היא הכוח המניע והחשוב ביותר מבחינה רוחנית למרות שהמעשה עצמו הוא גם טוב מאוד.  

​

צדקה יכולה לעזור לעצמנו להרגיש פחות 'מבישים' לגבי חטאינו ועל ידי הגדלת אמונתנו היא מסייעת לנו להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לפנות ישירות אל בוראנו לעזרה מבלי להרגיש צורך לשייך אחרים אליו בפולחן. הוא מאפשר לנפשנו 'לראות' ו'שומע 'ולהגיב לקריאתו למחילה וחזרה בתשובה.  בדרך זו אנו מתקרבים אליו ובונים מערכת יחסים בוטחת וחזקה ישירות עם בוראנו- הרחום ביותר, הסולח ביותר.  

​

​

כיצד 'צדקה' יכול לעזור לנו?

​

חלק ממעשי הצדקה טובים יותר מאחרים, אך אנו לומדים מהכתובים כי הכוונה בלבנו היא הכוח המניע והחשוב ביותר מבחינה רוחנית למרות שהמעשה עצמו הוא גם טוב מאוד.  

​

על פי כתבי אברהם-  פעולות צדקה חיוניות אם אנו חפצים ברוחניות  התפתחות. ככל שאנו נותנים יותר, מעבר לצרכינו,  ככל שזה טוב יותר לנפשנו ולאנושות. ככל שיש לנו יותר עולם  ברכות מאלוהים, כך נוכל לשתף ולעזור לאחרים. ככה גם עם  האספקה העולמית מביאה אחריות להוכיח את הכרת התודה שלנו באמצעות סיוע לאנשים פחות בני מזל בחיים האלו בעולם הזה- אם זה שלום רוח ואושר שאנו מחפשים.  

​

צדקה אלטרואיסטית טהורה היא כאשר אנו נותנים, מבלי לצפות לכך  לקבל כל דבר מהנמען. אולם על פי כתבי הקודש, אלוהים יתגמל את הצדדים- בין אם הם מצפים לכך ובין אם לאו. לכן הקרבת ברכותינו בדרכו של אלוהים (כדי לעזור לנזקקים, ליתומים, לדכאים, למטיילים, למשפחותינו ולחברים- כל מי שזקוק לעזרתנו) על פי כתבי הקודש היא ההשקעה הטובה ביותר שכל אחד יכול לעשות בזה  חיי העולם.  

​

כשאנחנו נותנים בלי  אם קיבלנו אפילו תודה או כל דבר מהנמען, זה יכול לעזור להוריד את רמות ה'אגו 'שלנו ולחסוך אותנו מלהיכנס לתחושת שווא של' שבח עצמי 'ואמונה שאנחנו' מספיקים 'לעצמי הברכות שיש לנו. לכן הוא עוזר לנו להיות מודעים יותר לעצמנו לכך ששום דבר שיש לנו באמת אינו שייך לנו, ואלא אם נחלוק עם אחרים איננו ראויים לכך.  

​

צדקה יכולה לעזור לעצמנו להרגיש פחות 'מבישים' לגבי חטאינו ועל ידי הגדלת אמונתנו היא מסייעת לנו להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לפנות ישירות אל בוראנו לעזרה מבלי להרגיש צורך לשייך אחרים אליו בפולחן. הוא מאפשר לנפשנו 'לראות' ו'שומע 'ולהגיב לקריאתו למחילה וחזרה בתשובה.  בדרך זו אנו מתקרבים אליו ובונים מערכת יחסים בוטחת וחזקה ישירות עם בוראנו- הרחום ביותר, הסולח ביותר.  

​

אז אנו לומדים מהכתובים שפעולות צדקה עוזרות לנו:

​

1) הוכיח את הכרת התודה לבוראנו- זה שמספק לנו, למי שאנו שייכים ולמי אנו חוזרים

2) לאשר את אהבתנו לבוראנו ולאנושות ולאחרים ליצירתו

2) לטהר אותנו מחטא ומרע ולהתקרב אליו

3) הקל עלינו את דרך הצדק

4) עזור לנו להשיג 'שלום' פנימי.

5) עזרו לעודד אחרים ליצור מערכת יחסים טובה יותר עם בוראם, ועם זה.

​

כיצד 'צדקה' יכולה לעזור לאחרים?

​

יש מספיק אספקה בעולם הזה לכל אדם ויצור חי שיהיו לו את הצרכים הבסיסיים שלהם. אלא אם כן 'נחלוק' את ההפרשות בינינו ונעזור זו לזו באהבה טובה- עוני גופני וסבל תמיד יהיו נושא גלובלי. עבור כל אדם שסובל במובן הפיזי, למי שיש יותר והיו חמדנים ו  חוסר אכפתיות וחסר הכרת תודה יסבול במובן הרוחני. אז למרות שיש עוני פיזי וסבל וצורך בעולם הזה, איך נוכל כ"אנושות "ברמה הגלובלית באמת להגיע ל"שלום" והרמוניה עם בוראנו ועם זה?  

​

כתבי הקודש מזכירים לנו ש"הצלת נפשות אחת היא כמו הצלת אנושות ", אז אל תתייאשו לעזור לאדם אחד אם נקלע למצב בו אנו מסוגלים, רק בגלל היקף והיקף העוני והצורך האנושי. אם רק היינו עוזרים לאדם אחד, בכל דרך שאנו יכולים- העוני העולמי היה מסתיים. אם כל אחד עזר לשכן שלו שהיה צריך את זה- מעבר לצרכים שלו-  לכל אחד מאיתנו תהיה מספיק אספקה להאכיל את עצמנו ואת ילדינו, להלביש את עצמנו ואת ילדינו, לקבל מחסה חם ומים נקיים לשתות לעצמנו ולמשפחותינו.  

​

צדקה היא פעולה של 'אנושיות' כאשר אנו עוזרים לנזקקים למרות חילוקי הדעות או האמונות שלנו, או גזע, או רקע.

​

כאשר אנו עושים מעשה צדקה למישהו נזקק, מתוך כוונה טהורה לרצות את בוראנו, וכ'משרתי 'האלוהים וכלי האהבה, אנו  אל תצפה להכרת תודה מהמקבל.- במקום זאת אנו מקווים שהם יפנו לאלוהים ויראו לו הכרת תודה- כמו כל מה שעובדיו עושים, הם עושים בגללו. אנו  להכיר בכך שהוא הספק האולטימטיבי לכולנו, ששום דבר לא שייך לנו באמת, וכל מה שקיבלנו מברכות הוא ממקור החיים וההוראה שלנו- מאלוהים. לכן אם הנמען אפילו לא 'מכיר' את מי שעזר להם, סביר יותר שהם יראו את אופיו האלטרואיסטי האמיתי של המעשה ויפנו אל בוראם לתודה- וזה מה שעושה את משרתיו כמוהם גם הם  להכיר בכך שהוא הראוי לשבח וכל ההלל והתודה שייכים לו בלבד.  

​

על ידי מתן ללא ציפייה מהנמען אנו עוזרים גם להסיר נטל של תחושת חבות כלפינו ולכן איכות מעשה הצדקה שלנו הופכת חזקה ויעילה יותר לעזור להם.  

​

​

איך נוכל להיות צדקה יותר?  

​

​

לפני שאנו מציעים מעשה צדקה: הבה נשאל את עצמנו- מדוע אנו עושים זאת? האם זה לרצות את אלוהים? האם זה בגלל שאנחנו אוהבים אנשים ו  להזדהות עם פחות בני מזל? האם זה בגלל שאנחנו מצפים מהנמען ל'שבח 'או' תודה '? האם זהו כלי בו אנו משתמשים כדי 'לשלוט' באחרים על ידי כך שהם מרגישים 'חייבים' לנו? אם הכוונה שלנו לפעולת צדקה נובעת מ'אהבה 'לבוראנו, או מאהבה לזולת, או כמעשה של' טיהור עצמי '- אלוהים יברך את כל מי שמבלה בדרכו של אדונם.  

​

עשיית צדקה באופן אנונימי ודיסקרטי ככל האפשר מסייעת לאשר את כוונותינו הטהורות. עם זאת עדיין טוב מאוד לתת בפומבי כי הדבר החשוב ביותר הוא שזה עוזר למי שצריך את זה יותר מאיתנו ומעשי צדקה ציבוריים יכולים לעזור לעודד אחרים לעשות את אותו הדבר.

​

ציטוטים בכתובים על 'צדקה'

​

'הם ישאלו אותך בנוגע למה שהם צריכים להוציא. אמור: 'כל טוב שתוציא מיועד להורים ולידידים, יתומים, נזקקים ומטיילים; וכל טוב שתעשה, אלוהים יודע זאת. ' הקוראן 2: 215

'אם אתה חושף את הוצאות הצדקה שלך, הן טובות; אבל אם אתה מסתיר אותם ונותן אותם לעניים, עדיף לך, והוא יסיר ממך כמה ממעשי עבורך [בכך]. ואלוהים, עם מה שאתה עושה, מכיר [לגמרי]. ' הקוראן 2: 271

״עבד את אלוהים, ואל תתייחד איתו. היו אדיבים להורים ולקרוב משפחה, ליתומים ולנזקקים, ולשכן בן משפחה, ולשכן זר ולחבר לצידכם ולנוסע, ולזה ידייך הימניות הן הבעלות שלך. אין ספק שאלוהים לא אוהב את הגאים והמתפארים״. הקוראן 4:36

'ויהיה יציב בתפילה; לתרגל צדקה רגילה; והרכין את ראשיכם עם אלה המשתחווים (בפולחן) '. הקוראן 2:43

​

​

"הוא נושה רחום, לא שומר על הפריטים שניתנו כאבטחה על ידי חייבים עניים. הוא לא שודד את העניים אלא נותן אוכל לרעבים ומספק בגדים לנזקקים״. יחזקאל יח: ז

'מי שמוציא לצדקה יקבל תגמול עשיר'. הקוראן 75:10

״דיבור טוב וסליחה עדיפים על צדקה ואחריו פגיעה. ואלוהים נקי מצורך וסובלני״. הקוראן, 2: 263

'הם מאכילים את חסרי כל, יתומים ושבויים מאהבת האל, ואומרים: אנו מאכילים אתכם רק למען אלוהים ואיננו רוצים ממכם שום פרס או תודה.' הקוראן 76: 8-9

״טוב עם האיש האדיב ומשאיל; הוא ישמור על עניינו בשיפוט.

כי הוא לעולם לא יזדעזע; הצדיקים ייזכרו לעד. הוא לא ירא בשורות רעות; לבו יציב, בוטח באדון. לבו נשמר, הוא לא יחשוש, עד שיביט בסיפוק על יריביו. הוא נתן לעניים בחופשיות, צדקותו נמשכת לנצח; הקרן שלו תתנשא בכבוד״. תהילים 112: 5-9

'האם זה לא לחלק את הלחם שלך עם הרעבים ... ולהכניס את העניים חסרי הבית לבית;  כאשר אתה רואה את העירום, לכסות אותו;  ולא להסתיר את עצמך מבשרך? '  ישעיהו 58: 7

'ראית את מי שמכחיש את הגמול? כי זה הוא שמרחיק את היתום ואינו מעודד האכלת עניים. אז אוי לאלה שמתפללים [אבל] שאינם שומעים את תפילתם - אלה המראים [את מעשיהם] ומנעים סיוע [פשוט]. ' הקוראן 107

זה לא בשבילך להדריך אותם; אלוהים הוא זה שמנחה את מי שהוא ירצה. כל צדקה שאתה נותן מיטיבה עם נפשך, בתנאי שתעשה זאת למען אלוהים: כל מה שאתה נותן יוחזר לך במלואו, ולא תעשה לך עוול.  תן לנזקקים שכבושים לחלוטין בדרך אלוהים ואינם יכולים לנסוע בארץ [למסחר]. היודעים עשויים לחשוב שהם עשירים בגלל האיפוק העצמי שלהם, אבל אתה תזהה אותם לפי המאפיין שלהם לא להתחנן בהתמדה. אלוהים מודע היטב לכל טוב שאתה נותן. הקוראן 2: 271-272

'הייתי רעב, ונתת לי משהו לאכול. הייתי צמא, ונתת לי משהו לשתות. הייתי זר, ולקחת אותי לביתך '. סימן 25:35

'האכילו את הרעבים ועזרו לבעיות. ואז האור שלך יזרח החוצה מהחושך, והחושך סביבך יהיה בהיר כמו הצהריים. ' ישעיהו 58:10

״שתף את הרעבים באוכל שלך, ותן מקלט לחסרי בית. תן בגדים למי שצריך אותם, ואל תתחבא מקרובי משפחה הזקוקים לעזרתך״. ישעיהו 58: 7

​

הוא ענה להם, "מי שיש לו שתי חולצות צריך לחלוק עם מי שאין לו. מי שיש לו אוכל צריך לשתף אותו גם״. לוקס 3:11

'אני אומר לכולכם בוודאות, מי שנותן אפילו כוס מים קרים לאחד הקטנים האלה כיוון שהוא תלמיד לעולם לא יפסיד את שכרו.' מתיו 10:42

"מי שחסד לעניים מלווה את ה ',  וה 'יחזיר לו על מעשיו הטובים'. משלי 19:17

"אדם נדיב יתברך,  כי הוא נותן חלק מהאוכל לעניים '. משלי כב, ט

'בסוף כל שנה שלישית תוציא את כל מעשר התוצרת שלך באותה שנה ותפקיד אותו בעיר שלך.' דברים 14:28

... 'אבל אתה תפתח בפניו את ידך בחופשיות ותשאיל אותו בנדיבות מספקת לצורך שלו בכל מה שיחסר לו'. דברים ט"ו: ח

"אם שמרתי על העניים מרצונם,  או שגרמו לעיני האלמנה להיכשל,  או שאכלת את המנה שלי לבד,  והיתום לא שיתף אותו  (אבל מהנעורים שלי הוא גדל איתי כמו עם אבא,

ומאז הינקות הנחיתי אותה),  אם ראיתי מישהו נספה מחוסר בגדים, או שלנזקקים לא היה כיסוי, אם חלציו לא הודו לי, ואם לא התחמם עם צמר כבשי, אם הרמתי את ידי כנגד יתום, -כיוון שראיתי שיש לי תמיכה בשער, נתתי לכתף ליפול מהשקע, והיד שלי נשברה במרפק. איוב 31: 16-22

​

​

נשלח מהאייפון שלי

​

​

דף זה נמצא כעת בפיתוח. אם תרצה לתרום ולשתף אותנו במחשבותיך, בנקודות המבט והרעיונות שלך אנא שלח לנו מייל ואנו נקרא ונשקף את נקודת המבט שלך: שלום וברכה.

​

lale.tuncer@universalgodmessageofpeace.co.uk